סיכום הטיול למונטנגרו וקרואטיה לזוג

מעוניינים לטוס אל קרואטיה ולשלב גם את מונטנגרו הסמוכה? לפניכם סיכום טיול עם מסלול מסודר שיוכל לעזור לכם להבין איך לבנות את הטיול ומה מומלץ לראות בקרואטיה וגם במונטנגרו! תהנו!

סיכום הטיול למונטנגרו וקרואטיה, לזוג  (נתונים טכניים בלבד)

תאריך:              03/07/20 – 09/07/20 (בעונה).

עלות כוללת:       כ – 1,800 דולר (מתוכם כ – 815  דולר טיסה ורכב Class B  עם מזגן, ששולמו בארץ).

עלות יומית:        כ – 100 אירו ליום (לינה, אוכל ודלק).

דלק וכבישים:     כ – 1.2 אירו לליטר. חובת הדלקת אורות גם במשך היום. הכבישים במצב סביר אולם כמעט ולא ניתן לנסוע

במהירות ממוצעת הגבוהה מ – 80 קמ"ש, המקסימום החוקי, בגלל פס לבן, פיתולים רבים ו…משטרה הנמצאת בכל

מקום.

חשמל:               230V כמו בארץ. שקע שני פינים (ללא הארקה) המתאים למכונת גילוח, מטען לסלולרי, מייבש שיער וכו'.

http://www.sollan.co.il/Articals.asp?artNum=36

ספרות:              חומר מהאינטרנט.

חברת תעופה:      "דוברובניק איירליין" (המטוסים מעט "עייפים" אולם הם עומדים בלוח הזמנים "על הדקה").

יעד:                  דוברובניק, הלוך חזור (שדה התעופה נמצא כ- 20 ק"מ דרומית לדוברובניק).

זמן טיסה :          כשעתיים וארבעים דקות.

הפרש שעות:      -1.

מטבע מקומי:      במונטנגרו- אירו  ובקרואטיה- קונה  Kuna  ואירו (1 אירו = 7.2 קונה).

מחירי לינה:        בתי מלון בינוניים וצימרים (בחלקם ישנו מטבחון) כ- 40 אירו לחדר.

מרחק נסיעה כולל (עם הרכב):  כ – 1,560 ק"מ.

 

יום חמישי: המראה בשעה 07:15 ונחיתה בשעה 09:00 (מקומי). יציאה משדה התעופה לכיוון מונטנגרו. לאחר נסיעה של כ- 15

                 ק"מ מגיעים לנקודת הגבול הראשונה, הקרואטית (להכין דרכונים), שאותה עוברים בקלילות, ולאחר כ- 2 ק"מ נוספים-

לנקודת הגבול השנייה, המונטנגרואית, שבה בהחלט ייתכנו פקקים של כחצי שעה. נסיעה  ל- Kotor וביקור קצר במקום

(עיר עתיקה וחומה, שעליה התעצלנו לטפס). באמצע היום הגענו ל-  Budvaולאחר טיול מענג בעיר העתיקה, בין

החומות, התמקמנו למנוחה קצרה במלון בינוני, כולל ארוחת בוקר (במחיר של 60 אירו), בקרבת החומה והטיילת

הצמודה אליה. בערב הסתובבנו בטיילת ההומה ושוב, בין החומות ונהנינו מטיול נפלא. (בודווה היא יקרה יחסית, ועל

מקומות בלתי סבירים לחלוטין, אינם מתביישים לבקש מחיר גבוה מאוד).         נסיעה במשך היום: כ – 65 ק"מ.

 

יום שישי :  נסיעה מבודווה לכיוון דרום- מזרח לאגם סקאדר (Skadar), דרך סווטי סטפן (Sveti Stefan) שהיתה בשיפוצים ולא ניתן היה לבקר בה. שטנו באגם למשך כשעה (מוצעים שני מסלולים: טבע, והיסטוריה. בחרנו בזה של הטבע).  האטרקציה היחידה היתה משטח עצום של נוּפרים. ההבטחה לראות עופות מים רבים לא היה בה ממש. על ההרפתקה הזו שילמנו כ- 50 אירו מיותרים. המשכנו צפונה וחלפנו על פני פודגוריצה  (Podgorica ) בדרך ל- מויקובץ'                (Mojkovac ). לפני העיירה קולאשׁין (Kolasin ) מימין הדרך, נמצא מנזר מוראצ'ה (Moraca), על שם הנהר הצמוד, שבהחלט שווה ביקור קצרצר, בעיקר בזכות הגינה המטופחת והנחל לצידו. לנו במויקובץ' במלון סביר הממוקם בכניסה לעיירה,  ב- 42 אירו (ראינו שיש עוד מלון שנראה סביר גם במרכז העיירה, לא בדקנו). לפנות ערב טיילנו במכונית בחלק העליון, הישן, של העיירה וטיול רגלי קצר בעיר ועל הגשר הביאו יום נחמד לסיומו.                                    נסיעה במשך היום: כ – 155 ק"מ.

 

יום שבת:   נסיעה מ- Mojkovac דרומה כ- 5 ק"מ וכניסה לשמורת Biogradska gora. במקום שבילים רבים לטיול,

 

                   אולם אנו הסתפקנו בסיור רגלי סביב האגם במסלול שאורכו  כ- 3 ק"מ. המקום יפהפה ומומלץ בפה מלא. משם המשכנו

לצפון-מערב ל ז'אבליאק ( Zabljak). כ- 18 ק"מ לפני העיירה, ניתן לצפות על הגשר המפורסם על הנהר Tara

שבצמוד אליו, מעברו השני של הגשר, נמצאת אחת הנקודות הבודדות באזור לירידה לרפטינג על נהר הטרה. הגענו

ל- Zabljak ולאחר שמצאנו צימר (תמורת 20 אירו), ויש רבים כאלה בעיירה, בעיקר בדרך לאגם השחור, נסיעה

לשמורת Durmitor הקרובה וסיור רגלי (פניה שמאלה, עם כיוון השעון) סביב "האגם השחור", סיבוב שארך כשעה

ורבע. ההליכה משער הכניסה עד האגם אורכת כ- 15  דק'.                  נסיעה במשך היום: כ – 55 ק"מ.

 

יום ראשון : נסיעה בבוקר לתצפית על נהר הטרה והעמק העמוק ביותר באירופה (כ- 1300 מטר). כ 6 ק"מ  מ- Zabljak

הדרך אינה פשוטה ונדרש "כח רצון", כושר ניווט ותושיה להגיע ולבסוף למצוא את עצמכם לבד על המצוק. הדרך

לתצפית היא לכוון צפון- מערב, ל- Tepca, משובשת בתחילתה, ועוברת תחילה בין בתים אולם נעשית טובה בהמשכה,

כשהיא עוברת בין העצים. לאחר נסיעה על כביש טוב ישנו שלט המורה על מסעדה (משמאל). יש להמשיך  כ- 3-3.5

ק"מ עד לשלט ירוק, קטן, מימין, המחובר על עץ ובו הכיתוב  Vidicovac. בחניה הקטנטונת אפשר להשאיר את הרכב

(אנו היינו לבד). ההליכה בשביל המסומן איכשהו, באדום, אורכת כ- 40 דקות הלוך (טיפוס במעלה) וכ- 20 דקות חזרה.

כמחצית הדרך  ביער והשאר בשטח חשוף. המראה שווה את כל המאמץ (הניווט, הדבקות במטרה ודפיקות הלב בשאלה

אם יישאר רכב להמשך הנסיעה…). נראה לנו שלא רצוי לסייר שם בשעות אחה"צ המאוחרות. לאחר שחזרנו

ל Zabljak ירדנו כ- 4 ק"מ דרומה כדי לחצות את שמורת דורמיטור (Durmitor), פנינו ימינה (מערבה) לכיוון

פלוז'ין ( Pluzine) כשהשילוט בדרך מראה לכיוון  Trsa. הנסיעה לאורך הכביש יפה ומעניינת, אם כי הנוף הוא טרשי.

                  מומלץ.  הירידה  ל- Pluzine מקסימה, והמראה הנשקף מלמעלה (על המים הכחולים-טורקיז) הינו אחד היפים שראינו

בטיול. לא נכנסנו העירה והמשכנו לכיוון  ניקסיץ'  (Niksic)  בכביש המהיר דרומה, לכיוון  Podgorica. לאחר כ-

15 ק"מ ישנה הפנייה לכיוון מנזר Ostrog. לא לעצור במנזר התחתון אלא להמשיך, ברכב, למנזר העליון החצוב בסלע,

                  וזה למעשה עיקר יופיו התיירותי. מעניין לראות את כמות המאמינים הנוהרים למנזר כשנעליהם בידיהם ולאחר המסע

המפרך, מחכים להם מזרונים למנוחה. הנסיעה למעלה אינה קלה, הדרך הצרה מאד מתפתלת לאורך  כ- 6 ק"מ, ולעיתים

על סף תהום, ואינה מומלצת לבעלי "לב חלש", בגלל הפיתולים הרבים  והסיכוי ל"רברסים" פה ושם אם ממול יופיע

אוטובוס…  לאחר הסיור במנזר, המשכנו  ל צטיניה  ( Cetinje),  ולאחר שמצאנו מקום לינה נהדר (40 אירו)

והתמקמנו, יצאנו לשוטט בערב במרכז התוסס והחביב של העיירה.                   נסיעה במשך היום: כ – 200 ק"מ.

 

יום שני:      לאחר סיור בוקר קצר בעיירה, המשכנו לשמורת לובצ'ן  ( Lovcen), שבפסגתו ישנו מוזולאום נאה. העליה ממגרש

                  החניה  כרוכה ב- 461 מדרגות, שמחציתן נמצאות במנהרה, דבר שמקל מעט על הטיפוס הקשה. הנוף מלמעלה מאד יפה,

אולם כפי שכנראה קורה במונטנגרו, הערפילים מעיבים מעט על המראות. משם ירדנו למפרץ Kotor (הדרך הצופה על

המפרץ מרהיבה) ופנינו, מבלי להתעכב, לכיוון קרואטיה. לאחר שהתוודענו לאפשרויות הלינה  בדוברובניק, החלטנו

לחזור מעט דרומה (כ- 10 ק"מ) לעיירה Mlini והעברנו בה ערב מהנה.             נסיעה במשך היום: כ – 100 ק"מ.

 

יום שלישי: יציאה מ- Mlini צפונה לחצי האי  Peljesac ונסיעה לאורכו דרך העיירה  Ston  עד לעיירה Orebic  (כשעה נסיעה)

                  והפלגה של כרבע שעה, ללא רכב, לאי Korcula (קורצ'ולה). סיור בעיר העתיקה של קורצו'לה במשך כשעה ושייט

חזרה ל- Orebic. העיר העתיקה לא עניינה אותנו במיוחד (ראינו כבר רבות כמותה) ובהחלט אפשר לוותר עליה למי

שהיה בדוברובניק, או שמתלבט בין השתיים. כל הסיבוב באי  Peljesac  והסיור בעיירה קורצ'ולה, מבחינתנו, היו

בהחלט מיותרים. ניתן בהחלט להסתפק  ב- Ston  בלבד ולחסוך את  כל הנסיעה הארוכה, המיותרת. לאחר שיצאנו מ-

Stonפנינו צפונה, לכיוון  Split. לאחר שעברנו את העיירה  Makarska התמקמנו ללינה, ב- 40 אירו, מיד לאחר

אומישׁ (Omis). לא חסרים צימרים בסביבה. בערב ובלילה שוטטנו בעיירה  Omis שנראתה שונה לגמרי מביקורנו

                    הקודם בקרואטיה, שאז ראינוה בשעות אחה"צ ובמילים עדינות, לא הרשימה אותנו. המקום הומה בלילה, דוכנים

ברחוב הראשי ומסעדות גם ברחוב הצמוד, העתיק והנסתר, המקביל לכביש הראשי. (בערב, ניתן להגיע עם הרכב

קרוב מאד לגשר, בכניסה  הצפונית ל– אומיש).

 

יום רביעי:   בבוקר חזרנו לעיירה ומיד לאחר הגשר פנינו שמאלה, בצמוד לנהר Cetina, נסענו כ – 6 ק"מ ופנינו שמאלה, בירידה,

                  לאזור פיקניק, טיול ומסעדה שנקרא  mlinice Radmanove ושם טיילנו מעט לאורך הנהר.  המקום עצמו נראה מאד

שוקק ונחמד ובהחלט שווה את הנסיעה הקצרה מאומיש. המקום פתוח עד חצות.

המשכנו דרומה ל- Dubrovnik, סיבוב בעיירה (בה כבר טיילנו בעבר) ונסיעה לעיירה  צבטט  ( Cavtat) לסיבוב

בטיילת ליד שפת הים (מומלץ מאד), ולהתארגנות סופית לפני החזרת הרכב.

בכניסה לצבטט, לפני הבתים, במזלג יש לפנות שמאלה, לעליה, )הימני מוביל לבתי המלון). מצבטט לנמל התעופה

המרחק  כ- 5 ק"מ. (לטיסה בשעה 23:00).                          נסיעה במשך היום: כ – 320 ק"מ.

 

מרחקים :  שדה התעופה – גבול מונטנגרו  כ – 16 ק"מ.       גבול מונטנגרו – קוטור כ – 55 ק"מ.

קוטור – בודווה  כ- 21 ק"מ.                         בודווה – פודגוריצה (דרך פטרובץ ואגם סקאדאר)  כ – 73 ק"מ.

פודגוריצה – מויקובץ  כ – 110 ק"מ.              מויקובץ – ז'אבליאק  כ – 67 ק"מ.

ז'אבליאק – פלוז'ין  כ – 50 ק"מ.                    פלוז'ין – ניקשיץ'  כ – 60 ק"מ.

ניקשיץ' – מנזר אוסטרוג  כ – 23  ק"מ.            ניקשיץ' – פודגוריצה  כ – 55 ק"מ.

פודגוריצה – צטיניה  כ – 33 ק"מ.

דוברובניק – אומיש  כ – 190  ק"מ                     דוברובניק – שדה התעופה  (דרומית מהעיר) כ – 20 ק"מ.

 

אתרים :   קוטור – רצוי  ( * * )                    בודווה – רצוי  ( * * * )                         פודגוריצה – לא התעכבנו.

מויקובץ – אפשרית ללינה.            ז'אבליאק (האגם השחור) – רצוי ( * * * )    צטיניה – רצוי  ( * * * )

פארק לאומי ביוגרדסקה – חובה ( * * * * )               פארק לאומי דורמיטור – חובה ( * * * * )

מנזר אוסטרוג – רצוי  ( * * * )               שייט על האגם סקאדאר, באזור שהגשר עובר מעל האגם – מיותר (בגלל

העלות הגבוהה)

תצפית על קניון הטרה, כ – 6 ק"מ  מז'אבליאק – רצוי ( * * * )

דוברובניק – חובה  ( * * * * )                 קורצ'ולה  (העיר העתיקה) – לא חובה.

אומישׁ  – רצוי  ( * * * )  הרבה מאד דוכני מתנות ומסעדות (גם ברחוב הפנימי, העתיק).

צבטט  – רצוי ( * * * )

המלצה :   צימר מקסים בצטיניה (כולל בעלי הבית):   Obilica 21    Stankovic ivan   069-630017                                           

הערות לגבי מונטנגרו:    1.  במספר מקומות, כולל במלונות, עדיין אפשר להיתקל בשמיכות "צבאיות", מגרדות, מימי

                                        הפלמ"ח… בין הלקוח והשמיכה מפריד רק סדין, ולא ציפה. האפשרויות הן לוותר על המלון

(מה שאולי לא תמיד יתאפשר), או לקחת  ציפה מהבית… אנחנו ויתרנו על המקומות האלה.

2. חייבים להדליק את אורות הרכב גם בשעות היום.
3. מרבית המנהרות שבכבישים אינן מוארות ולכן מקבלים "שוק" בכניסה למנהרה החשוכה,

דבר המחייב הורדת משקפי השמש לפני הכניסה למנהרה והורדת מהירות הנסיעה.

4. תמרורי המהירות במונטנגרו (שנראים לעיתים מפוזרים אקראית, ולאו דווקא תואמים את תנאי הכביש), הינם בידור לשמו, אולם השוטרים (הרבים ) שאורבים עם אקדחי לייזר אינם מתייחסים כך לנושא, ואף לא לעקיפה על פס לבן. במהלך הנסיעה נתקלנו בהרבה איתותים של נהגים שנסעו מולנו אשר ראו את השוטרים ושמחו לחלוק איתנו את המידע. כמובן שהודינו להם ונכנסנו לאווירת ה"משחק", של להזהיר אחרים, כי בניגוד לארץ, התמרורים במונטנגרו די מקוממים.  תפקיד הנווט ברכב היה לא רק להיות עם אצבע על המפה, אלא גם לוודא שהנהג ער לשינויים (המוזרים לעיתים) במהירויות הנסיעה המותרת…
5. השילוט במונטנגרו הוא די סמלי, ורצוי מאד לקנות מפה טובה בכניסה למדינה (אנחנו קנינו בכניסה לעיר העתיקה בקוטור, ב- 4 אירו). בניגוד לשילוט הסמלי, מישהו דווקא החליט בדרך להיות מדוייק מאד, ואחד השלטים הורה על "מלון במרחק 41 (!) מטר"… לא פחות…

לסיכום:  מבין קרואטיה, סלובניה ומונטנגרו, שתי הראשונות עדיפות, ומי שטרם היה בקרואטיה וסלובניה – שיסע לשם קודם, יש

             יותר מה לראות. אם כבר הייתם שם, אפשר לנסוע לטייל במונטנגרו, ולבקר בה לפני שהיא תתמסחר ותוצף בתיירים (זה

עוד יגיע, הם עובדים על זה במרץ). המחירים עדיין זולים יחסית, והאנשים (עדיין) חביבים ומשתדלים, אם כי רבים, בעיקר

בצפון, אינם דוברים אנגלית ברמה סבירה.