איך כמעט פספסתי את הרחוב טקלצ׳יצ׳בה הכי כיפי בזאגרב בטיול הראשון שלי לקרואטיה ואח״כ פתחתי בו מסעדה (וגם הספקתי לסגור)?
בטיול הראשון שלי לקרואטיה, לפני שעברתי לגור בה, הלכתי לבקר בכל מקומות ״החובה״ בזאגרב, ומשום מה ברוב טיפשותי פספסתי את רחוב טקלצ׳יצ׳בה ( בהצלחה להגות את זה). הרחוב נמצא ממש ליד שוק דולץ המפורסם אבל משום מה הוא נעלם מעיניי.
לימים, אחרי תקופה שהחלטנו לעבור לקרואטיה היה לנו חלום לפתוח מסעדה שם. אחד המקומות שהיו פנויים להשכרה היו דווקא ברחוב הזה.
ב-2016 פתחנו שם את המסעדה הישראלית הראשונה בזאגרב בגאווה גדולה. זו הייתה תקופה קשוחה של עבודה 16 שעות ביום על הרגליים, התמודדות בשפה זרה עם בירוקרטיה קשה,
דברים לא הלכו כמו שדמיינו ורצינו אבל בסוף פתחנו. כל פעם הערימו עלינו חוקים חדשים, נהלים דרקוניים עד שבסוף נאלצנו לסגור בכאב גדול. אבל החיבורים שלנו עזרו לנו במה שאנחנו עושות היום – סיורים קולינריים.
חייתי את הרחוב הזה יום יום. היה לי כל כך כיף לרדת במורד הרחוב לקנות דברים טריים מהשוק למסעדה, להתחבר עם בעלי עסקים אחרים, אפילו כתבו עלינו מלא בעיתונות.
אבל הכי חשוב היה להציג את ישראל בגאון ולפאר אותה עבור כל הספקנים והיו כמה.
עם הזמן גיליתי את הסיפור המעניין מאחורי הרחוב הזה.
הוא היה פעם הרחוב הכי פחות נחשב בזאגרב והיה אזור של זונות!
כמה אני אוהבת סיפורים אפלים… מיד ביררתי פרטים.
מסתבר שהרחוב הזה היה פעם, במאה ה-18, נחל שלצידיו היו תחנות מים. סחרו על הנהר בסבון, עור של חיות, נייר ואלכוהול.
הנהר היווה מעין הפרדה בין שני ערים שחוברו להן יחדיו- קפטול וגרדאץ ( היום אזור אחד שהיו העיר העתיקה של זאגרב). הנהר היה כל כך מלוכלך מהמסחר שהחליטו לבנות מעליו מעין רחוב ולבטל את הנהר.
במאה ה-20, כשהזנות הייתה חוקית, הרחוב הפך לרחוב של בתי זונות. על מנת לרשום את העסק שלך ככזה היית צריך ללכת לעירייה לבקש אישור ולהוכיח שאתה נותן ״שירות טוב״. הנשים עברו בדיקות פעמיים בשבוע ואסור היה להם לפרסם את עצמם. ככה המשיכו לפעול עד מלה״ע ה-2.
מאז הפך הרחוב למקום המרכזי לשתות בו קפה ולנשנש משהו טעים. אחרי החורף, כשמפציעים ימי שמש, הקרואטים יוצאים למרפסות הבתי קפה כמו פטריות אחרי הגשם, שותים קפה במשך שעות עם השמש שטופחת להם על הפנים, זה ממש טקס.
אני זוכרת שהייתי מתעצבנת מזה הייתי אומרת לעצמי מה אנשים לא עובדים במדינה הזאת? אבל הבנתי שככה צריך לחיות. לקחת את הכל באיזי ולהנות.
ועכשיו להמלצות- רוב המסעדות תיירותיות מאוד (ועדיין לא יקרות לכסף לישראלי) ולכן אני לרוב לא אוכלת שם. אחד המקומות שאני אוהבת לאכול בהם נמצא דווקא לקראת סוף הרחוב במסעדה של אחים הודים, מהגרים, שמכינים אוכל טעים ואותנטי כמו קארי ונאן שום – Bombay Grill Indian Cuisine
לגבי קפה זה כבר עניין של טעם. כל מקום מוכר מן הסתם מותג אחר, אני מחובבי ה- illy ולכן אני נוטה לשבת ב Oliver Twist Pub
להמבורגר פצצתי לכו ל- Rocket Burger, הבעלים קרואטית שנשואה לקנדי וחזרו לכאן לפתוח את אחד מההמבורגרים הטעימים בעיר.
מאת:
